#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מא. ישראל שלווה מעות בריבית מגוי מה הדין ומדוע 1) באופן שנתנה לחברו וחבירו נתן הריבית לגוי 2) באופן שהעמידו אצל הגוי והגוי א""ל תנם לישראל והפטר ואני אתנה עמו שיתן לי קרן וריבית 3) באופן שנתנם לגוי והגוי נתנם לישראל שני שנותן הקרן והריבית לישראל ראשון? "	"1) כיון שבשכר ההלואה נותן לגוי הריבית ע""פ המלוה הוי ריבית קצוצה וכל מה שנתן לגוי מוציאים מישראל ראשון.2) כיון שקיבל מיד הישראל נראה כנותן ריבית לגוי בשליחות הישראל והוי א""ר שאין מוציאים. והט""ז כתב דהעיקר בזה דאין שליחות לגוי הן גוי לישראל הן להיפך [ולכן לא נחשב שהישראל הוא שליח הגוי לקבל מיד ישראל].3) כיון שבשביל הגוי הוא מקבל אותם מותר. והישראל ראשון כבר נפטר מהחוב כשנתן המעות לגוי."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' א,ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מב. ישראל שלוה מעות מגוי וא""ל חבירו תנם לי ואני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו והעמידו אצל הגוי ואמר הניחם על גבי הקרקע וכן עשה ולקחם השני משם, מתי מותר ומדוע? "	"הש""ך כתב שלשו""ע ולב""ח בכל ענין שרי שכשהניחם ע""ג קרקע יצא מהלוה הראשון והשני לוה מהגוי. ודעת הש""ך שמותר רק אם א""ל הגוי הניחם והפטר, שכל שלא א""ל הפטר הרי הם עדיין ברשות הלוה. והט""ז כתב שלא אכפת לן שהם ברשות הלוה ולכן א""צ לומר שפטר מהאחריות אבל צריך שהראשון ילך משם שכל זמן שעומד שם הוה כאלו עדין בידו שאפשר שיחזור ויקח, ודייק מלשון הטור והשו""ע שכן סוברים מדכתבו שנסתלק הראשון ולקחם השני."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' ג "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. ישראל שלווה מעות מגוי בריבית ואמר הגוי לישראל שני לקבלם מישראל ראשון האם מותר לתת הריבית לישראל ראשון? 	"הרמ""א התיר כיון שהישראל הראשון אינו אלא שלוחו של הגוי. והב""ח והט""ז והש""ך אסרו ומותר רק אם נסתלק הישראל ראשון מהגוי ואז לקחו השני."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. אם ישראל הלווה לגוי בריבית והגוי מלווה אותם לישראל בריבית וחוזר ישראל הראשון ונוטל ריבית מהגוי אסור. באלו אופנים ביאר הרמ""א שאסור? "	"דוקא אם הגוי הלווה לישראל השני בשליחות ישראל וכמאן דאמר יש שליחות לגוי לחומרא. ואפי' אי אין שליחות לגוי לחומרא מיירי שישראל כופה לגוי ליתן לו ריבית ויודע שהגוי יכוף את הישראל השני להוציא ממנו הריבית ואסור משום דמחזי כריבית. וכתב הש""ך דאפ""ה לא אסור אלא כשהלוה בשליחות ישראל הראשון דאל""כ לא מחזי כריבית שהגוי לצורך עצמו מתחילה לוה."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' ה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה. גוי שלוה מעות מישראל בריבית וביקש להחזירם לו ומצאו ישראל שני וא""ל תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו והעמידו אצל ישראל ראשון ונתן הגוי המעות בידו מה הדין ומדוע? "	"השו""ע כתב שאסור. דאע""ג דקיי""ל דאין שליחות לגוי היינו לקולא אבל כאן דלחומרא אמרינן דיש שליחות לגוי וכדעת רש""י והגוי שליח המלוה להלוות לישראל השני. וכתב הש""ך שהסכמת רוב הפוסקים שאסור מדרבנן ודלא כהרמב""ם שכתב דהוי ר""ק. והרמ""א כתב שיש מקילים אבל העיקר כסברא הראשונה אבל במקום שנהגו להקל אין למחות בידם, עכ""ד. והמקילים הוא דעת ר""ת דאפי' לחומרא לא אמרינן דיש שליחות לגוי והוי כלווה מהגוי."	"יו""ד סי' קסח קסט סע ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. ישראל שאמר לגוי לווה לי מגוי בריבית והלך ולווה הגוי מישראל בריבית וידע המלוה שלצורך ישראל הוא האם מותר למלוה וללוה? 	"הב""י כתב דללוה יש היתר אבל לא למלוה. והד""מ והט""ז והש""ך כתבו שגם למלוה מותר דכיון ששינה שליחותו שוב אינו שלוחו. וכתב הט""ז שכן משמע כאן בשו""ע שכתב סתמא להיתר ומשמע אפי' למלוה."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. גוי שרוצה ללוות מישראל על משכון והישראל יודע שהמשכון של ישראל האם מותר להלוותו ומדוע? 	"לשו""ע אסור להלוותו וביאר הש""ך דיש לחוש שמא לא הקנה המשכון לגוי. ובט""ז ביאר דכיון דידע המלוה תחילה שלצורך ישראל הוא הוה נראה כשלוחו כיון ששניהם יודעים בדבר. וכתב הרמ""א שכ""ז אינו אלא למאן דאית ליה שליחות לגוי לחומרא אבל למאן דלית ליה מותר בכל ענין ואין למחות ביד הנוהגים להקל."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' ט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מח. כתב השו""ע גוי שמשכן לישראל בחובו ומשכן הגוי אותו משכון לישראל בריבית, אם ישראל פודהו אסור ליקח ממנו ריבית, לדעת השו""ע באלו אופנים מותר ומה הדין לרא""ש ולר""ת? "	"לדעת השו""ע אם אחריות החוב והריבית אינו על המשכון לבד אלא גם על הגוי מותר [וכתב בביאור הגר""א דאז המשכון אינו אלא כמו הערב שתחילה יבקש מהגוי ומותר].וכן אם הישראל הממושכן לא ידע שהגוי הממשכן רוצה למשכנו ביד ישראל מותר לקבל הקרן והריבית מיד ישראל שהרי אין כאן צד שליחות. כתב הש""ך שלרא""ש מותר בכל ענין, וכן לר""ת וסייעתו הסוברים שאין שליחות לגוי אפי' לחומרא מותר בכל ענין."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' י"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט. ישראל שהשאיל משכונו לגוי ללוות עליו בריבית לעצמו ומשכנו הגוי ליהודי כתב הרמ""א שאם הגוי אנס ואינו רוצה לפדות המשכון ולהחזירו לבעליו צריך ישראל המלוה ליתן לבעל המשכון לפדותו. וקשה שכיון שהוא גזלן של הישראל הא' איך יקח הישראל השני ריבית מן הראשון והרי אין על הגוי שם מלוה כלל? "	"תירץ הט""ז דבשעה שהלווה הישראל על המשכון לא היה עליו שם גזלן דהא ברשות הלווה עליו ולתת גם ריבית, אלא שעתה נתקלקל ואינו רוצה לפדותו ע""כ חייב לשלם לישראל השני מה שנתחייב לו הגוי עד אותה שעה הן קרן והן ריבית. ומאותה שעה שנעשה גזלן ואילך אם נשתהה אח""כ ביד הישראל השני אסור ליקח מיד הישראל הראשון שום ריבית. ובלבוש התיר ג""כ בנדון זה ליקח הריבית ממנו ונתן טעם לפי שא""ל לגביך הוי גזלן ולא לדידי דהיה נותן לו הריבית ולפי""ז היה צריך ליתן לו כל הריבית אפי' אחר שנעשה גזלן לגבי המשאיל."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יא"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נ. ישראל הלווה לגוי בריבית על משכון ואח""כ א""ל הגוי תן המשכון לראובן והוא יתן לך מעותיך וכן עשה נתן המשכון לראובן למכור וראובן עכב המעות בידו אחר מכירת המשכון. מדוע מותר למלוה לתבוע ריבית מהגוי על כל הזמן אף שהגוי יכוף את ראובן לפרוע הריבית בשביל שעיכב? "	"כתבו הט""ז והש""ך שהרא""ש תירץ דכיון שהגוי היה בשעת הלוואת המעות אין למלווה עסק עם ראובן כלל ואם ראובן עיכב מעות הגוי ולא נתנם למלווה למה לא יקח המלווה ריבית מן הגוי, ואם הגוי יכוף את ראובן לפרוע לו הריבית בשביל שעיכב מאי נפקא ליה מיניה למלווה בזה אין לו עסק עם ראובן כלל."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נא. כתב השו""ע גוי שאמר לישראל לווה לי מעות מישראל בריבית על משכוני מותר למלוה ליקח הריבית מיד ישראל השליח והוא שיאמר המלוה לשליח וכו' מה יעשה המלוה בשעת אמירה אםאינו מאמין לשליח, ומדוע הב""ח מתיר ליקח הריבית גם אם לא אמר? "	"אם המלוה אינו מאמין לשליח יאמר הדברים בלבו או יתנה עמו שלא יהא נאמן לומר נאנס או נאבד אלא בעדים.הב""ח מתיר משום שמן הסתם אין כאן ריבית שהרי אין כאן אלא ספיקא שמא נעשה שלוחו של הגוי וסתמא דעתו להיתרא ואמרינן דנעשה שלוחו של ישראל שני."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב. מה הדין אם ישראל הביא משכון לחבירו וא""ל שהוא של גוי ולווה לצורך הגוי, ובשעת פדיה 1) אומר השליח או נשבע שהמשכון שלו 2) או שהביא עדים שהמשכון שלו 3) או שתחילה אמר שמזכה המשכון לגוי וכעת כופר שלא זכהו? "	"1) אם השליח אומר שהמשכון שלו רשאי המלוה לומר איני מאמינך אלא לדבריך הראשונים אני מאמין אבל חושש אני לדבריך ואיני רוצה לקבל ממך המעות וכשיבוא הגוי ויתן לי המעות אתן לו משכונו. ואפילו אם ירצה לישבע אינו נאמן אם כשהלוהו נתן המשכון בידו שאינו נאמן בשבועתו להוציא מידו.2) לשו""ע לא מהני כיון שהודה תחילה שאינו שלו ואדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים. ולמהרש""ל אם הביא עדים אסור וכתב הש""ך שכן משמע לכאורה דעת תשובת הרשב""א שהביא הב""י. והרמ""א כתב שאם נודע הדבר שכן הוא האמת אסור ליקח ממנו הריבית. הט""ז פירש שאם ע""פ ראות עיני הדיינים ִהשטה במלוה תחילה כדי שילוהו בשעת דחקו אסור ליקח הריבית אפי' אם נאמר שבירור בעדים לא יועיל. אבל הש""ך כתב שכונת הרמ""א היא שאם נודע למלוה בבירור שכן הוא האמת אע""פ שאין ביד בי""ד לכופו שלא ליקח ריבית מ""מ אסור לו ליקח הריבית כיון שיודע שהוא של ישראל.3) כתב הש""ך בשם הב""י והב""ח שישבע המלוה שכדבריו ויפטר להחזיר המשכון כל זמן שלא יפרע לו הריבית."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נג. מה הדין אם ישראל קיבל מעות מחבירו להלוות לגוי בריבית ואח""כ אמר שלקח המעות לעצמו וחבירו חושד בו שהוא משקר או שטוען ברי שהוא משקר?"	אם חבירו חושד בו שהוא משקר יחרים עליו שכדבריו כן הוא הואיל וטוענו שמא. ואם טוען ברי שהוא משקר ישבע המקבל שבועת היסת ופטור.	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד. מה הדין ומדוע אם ישראל לווה מישראל בריבית לצורך גוי ואחר זמן רוצה המלוה למכור המשכון והשליח אומר אל תמכרהו כי הגוי אלם 1) באופן שהביא הישראל משכונו של הגוי בשעת הלואה 2) שאחר שקיבל הגוי המעות נתן לו המשכון? 	"1) אין המלוה צריך לחוש לדבריו כי אין למלוה עם הגוי כלום. ואם השליח ירא ממנו יציל עצמו ויפדה המשכון או יוסיף משכון למלוה כדי שלא יפסיד בהמתנה.2) הש""ך הביא דברי הלבוש שכיון שלא היה אחריות המשכון מעולם על השליח, רק השליח היה שלוחו של הישראל המלוה, יכול השליח לומר אל תמכרהו שתזיקיני כי הגוי אלם. ואם מכרו ובא השליח לידי היזק מזה חייב המלוה לפצותו. אבל הט""ז כתב שהלבוש לא דק וגם באופן זה אין המלוה צריך לחוש לדבריו משום שידע השליח שהגוי אלם א""כ הוא אחראי לנזקיו והוי ליה דינא דגרמי."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' טו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. ישראל שאמר לחבירו טול מעות הללו והלוה אותם לגוי בריבית. האם מותר למלוה לקבל הריבית מיד השליח? 	"אם אחריות המעות על השליח בהולכה או בהבאה אסור ואם אין האחריות עליו אלא כשאר שלוחים אם ש""ח כש""ח אם ש""ש כש""ש מותר."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' טז "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו. ישראל שאמר לחבירו לוה לי מעות מהגוי בריבית באיזה אופן מותר, כשנתן לו משכון וכשלא נתן לו? 	"כשנתן לו משכון מותר אם אחריות הגוי על המשכון בלבד, ולא על השליח כלל וביאר הש""ך שבמשכון שהוא טוב דהיינו שהוא שוה נגד הקרן והריבית מסתמא הוי כך, אבל במשכון שאינו טוב צריך שיאמר מפורש שאינו משתעבד אלא על המשכון.כשלא נתן לו משכון מותר אם אמר לו לוה לי מעות מהגוי על שמי והאמינו הגוי והוא סומך על הלוה ולא על השליח."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. האם מותר לישראל להשכין משכון של גוי אצל ישראל אחר ביותר ממה שהוא ממושכן אצלו והריבית יהיה מה שהגוי נותן לו, ומדוע? 	"לדעת הלבוש מותר [וכן דעת הש""ך בנקודות הכסף] דאמרינן שמכר כל המשכון להשני עבור הסכום ששוה להלואתו של הגוי, ומה שהלוה לזה יותר הלוה לו בחינם בלא ריבית. ולדעת הט""ז היא ריבית קצוצה ויוצאה בדיינים דהרי אם היה נותן לו כמו שהלוה מהגוי היה לוקח פחות ריבית. והגם שזה לא הפסד בשבילו אלא רק מניעת ריוח מוכיח הט""ז שגם במניעת ריוח הוי ריבית אם בעבור זה מקבל הלואה."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נח. ישראל שנתן משכון לחבירו. המלוה טוען שהלוה א""ל שהוא של גוי והלוה טוען שא""ל שהוא שלו. מה הדין? "	"כתב הש""ך שהטור בשם תשובת הרא""ש פסק שישבע המלוה שכך א""ל הלוה ולא יחזיר לו המשכון לעולם."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נט. כתב השו""ע משכונו של גוי ביד ישראל והביאו לישראל חבירו שי ֵלוה עליו וכו' ובלבד שיאמר לו אני מוכר לך כל כח שיש לי על המשכון וכו' מותר. מה הדין אם התנו מתחילה שצריך לחזור וליתן לו כשבא לפדותו, ומדוע? "	"לדעת הרמ""א מותר. וכתב הש""ך שמה שנוהגים שמתנים כך הוא משום שסומכים אמ""ש הרא""ש שמשכונו של גוי ביד ישראל בריבית מותר למשכנו לישראל אחר באותו הריבית אע""פ שלא העמידו אצל הגוי, ולא אמרינן שנמצא שמישראל הוא לוקח ריבית, שהרי אינו קנוי לו אלא כשא""ל מעכשיו דאז הוי דעתו לשקעו וכיון שהגוי אינו אומר מעכשיו המשכון לא שייך לישראל הלוה וכדי להעבירו למלוה מהני שיסתלק ממנו ובזה מהני תנאי. אמנם אם כבר קנה ישראל המשכון או שרואה שדעתו של הגוי לשקעו בידו בכה""ג צריך מכירה גמורה ולא מהני תנאי. והט""ז כתב שפסק הרמ""א תמוה דהא עיקר ההיתר בדין זה הוא שאנו תופסים אותו למכירה וכל מכירה שהיא בתנאי שהוא מחויב להחזיר לו כשיחזיר לו הדמים אין שם מכר על זה, ויישב את דברי הרמ""א ע""פ דברי תרומת הדשן שדווקא בזקיפה אסור בתנאי גמור אך בלא זקיפה מותר אף בתנאי גמור, שבאופן שלא זקף א""כ יש לו רק זכות לקבל ריבית ומהני להסתלק מזכות זו וא""צ למכור אותה, אמנם שאר פוסקים חולקים עליו ולכן סיים שכל בעל נפש יעשה שיהיה מרצון המלוה השני לחזור ולפדותו אם פודה בלא דעת הגוי."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. ישראל שיש לו חוב על גוי בלא משכון כיצד יכול להעבירו לחבירו? 	"כתב השו""ע [ע""פ בי' הפרישה] צריך שיאמר מלוה שני למלוה ראשון אתה תפטור הנכרי מכך וכך שהוא חייב לך מכל וכל ותסתלק ממנו, ובכך וכך אני קונה ממך כל מה שאני יכול להוציא ממנו. וכתב הש""ך שהב""י הביא שצריך הישראל הראשון לילך לב""ח הגוי ולערב ויאמר להם החוב שאתם חייבים לי תדרו לזה חבירי וכשתדרו לו תפטרו ממני. וכתב הש""ך שמלשון הטור משמע שה""ה כשאינו הולך להם ופטור מיד הגוי שלא יוכל לתבוע אותו בשום ענין רק בישראל השני יוציא מהם מה שיוכל. [וכן לשון המחבר]."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' יח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סא. מאי שנא שבסע' י פסק השו""ע שגוי שמשכן לישראל בחובו ומשכן הגוי אותו משכון לישראל אם הישראל פודהו אסור ליקח ממנו ריבית, ואילו כאן הביא דעה שמשכונו של ישראל ביד גוי מותר להלוות עליו ישראל בריבית ומותר לקבל הריבית אפי' מישראל ראשון? "	"כתב הש""ך דהתם מיד שנותן לו הישראל המשכון ולוה עליו מחזי כלוה לצורך ישראל א""נ התם כיון שמשכנו בע""כ ודאי לא הקנהו לו אבל הכא איכא למימר שהקנהו לו."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' כ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. מעותיו של ישראל מופקדים ביד גוי והלוה אותם לישראל בריבית באלו אופנים מותר? 	אם קיבל הגוי עליו אחריות המעות שאם יאבדו החובות יפרעם לישראל כדין כל לוה או אם הלוה אותם שלא מדעת ישראל שמסתמא הם באחריות הגוי.	"יו""ד סי' קסח קסט סע' כא"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג. באיזה אופן מותר לגוי לומר לישראל הילך שכרך והלוה מעותי בריבית? 	אם הדבר מפורסם לרבים והיינו שאומנותו בכך.	"יו""ד סי' קסח קסט סע' כג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סד. מה הדין אם ראובן אמר לשמעון לקחת ממני ריבית מיד ליד, ושמעון משיב 1) לא לקחתי אלא ע""י גוי 2) איני יודע אם נתת לי ריבית מעולם 3) ומדוע לא אמרינן מיגו? "	"1) נאמן בלא שבועה, דלא שביק היתרא ואכיל איסורא.וכתב הט""ז שלא מספיק שיאמר בהיתר לקחתי אלא צריך שיפרט ההיתר.2) ישבע שמעון שאינו יודע.3) הב""י תירץ דלא אמרינן מיגו לפטור משבועה. הט""ז תירץ דאפשר דלא ברור לו הדרך שרשאי ללוות בהיתר."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' כה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סה. ראובן שאומר לשמעון אתה חייב לי ריבית בהיתר ושמעון משיב שהריבית היתה באיסור. מה הדין 1) במלוה ע""פ 2) במלוה בשטר? "	"1) כתב הרמ""א שהלוה נשבע ופטור. והש""ך כתב שצ""ע שמקור דברי הרמ""א הוא מהמרדכי והוא כתב בסתם דנאמן המלוה בלא שבועה ומשמע אפי' במלוה ע""פ, אלא שהב""י כתב שזה רק במלוה בשטר ולא בע""פ, וצ""ע מדוע שלא יהיה המלוה נאמן בלא שבועה כיון שהלוה לא יכול להיות נאמן שאין אדם משים עצמו רשע.2) כתב הרמ""א שהמלוה נשבע ונוטל. והקשה הש""ך שבד""מ כתב כן בשם הב""י ואילו בב""י כתב להדיא איפכא שנוטל בלא שבועה וצ""ע."	"יו""ד סי' קסח קסט סע' כה"		
